"זה עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה" (מאיר אריאל)
לראות מטוס ממריא זו באמת חוויה, העוצמה הזו, רעש המנועים, במיוחד כשמדובר ב-747, או ענק אחר, אבל גם להמראות של מטוסים קטנים יש את האופי המיוחד הזה. מעניין לבדוק למה המראה של מטוס גורמת להרגשה טובה, ואני לא מדבר רק על חובבי ספוטינג.
כנראה שההתחלה נעוצה באותה תנועה של אמא (או אבא) עם כפית ירקות מרוסקים אל פיו של התינוק, תוך משיכה של המילה "אווירון…", אך למעשה, כל דבר שהוא אינו חלק משגרת היום הופך לנושא בעל עניין.
גם היום, כשטיסה לחו"ל או לאילת אינה דבר נדיר, ומשפחות רבות יוצאות לחופשה בטיסה, עדיין צפייה בהמראה או נחיתה אינה דבר שגרתי, הרי לא לכולנו יש מרפסת שצופה על נתב"ג.
עבור חלק מאוהבי המטוסים, זה כלל לא משנה מה המריא הרגע או ינחת בעוד מספר דקות, העיקר שיש לו כנפיים והוא טס. זה יכול להיות אולטרא-לייט, באקאיי, מטוס עם מדחפים או סילון ענק. אחרים בוחרים להתמקד בנתח כזה או אחר של כלי הטיס, ויש "אספנים" שמתעדכנים מדי יום ברכישה חדשה של חברת תעופה, צביעה חדשה של מטוס, או הגעה של מטוס נדיר (נשיא ארה"ב, ב"אייר-פורס 1" למשל).
בישראל קצת קשה להיות ספוטר, בנתב"ג, או בכל שדה אחר אין "מרפסת צפייה", וגם הגישה לנקודות צפיה מחוץ לשדה, לא תמיד נוחה או אפשרית, שלא לדבר על צילום כלי-טיס צבאיים אשר מהווה בעיה בטחונית.
*** עדכון : אפריל 2018 – במת ספוטינג הוקמה בתמך המערבי ***
למזלנו, הספוטרים, שדות התעופה בישראל נמצאים בקרבת ישובים וכבישים שמאפשרים בכל-זאת להתמקם, לפעמים אפילו בנוחות, לצפות בהמראות או נחיתות ולצלם מטוסים להנאתנו.
נקודות צפייה במטוסים ממריאים ונוחתים בנתב"ג
גשר צפריה – המראות מ-26 או 30, נחיתות על 12
צומת אל-על או מקורות – נחיתות על 30
תל-חדיד – נקודה קצת מרוחקת, אבל מאפשרת זויות מעניינות למטוסים נוחתים.
בני עטרות או חניון השופרסל ביהוד – לנחיתות על 21
במת התצפית בתמך המערבי – המראות 26/30, נחיתות 12, לעיתים שניתן לראות התחלה של המראות 12.
לפני שמגיעים לנתב"ג – מומלץ להציץ בלו"ז נחיתות (או המראות) כדי לדעת מה מצפה לכם.
(בכל קישור ניתן לראות תמונות שצולמו מהמקום, הוראות הגעה והסבר קצר על המקום)
מרבית רודפי המטוסים מתרכזים סביב נתב"ג, אך גם שדה דב בתל-אביב ושדה התעופה של אילת מהווים מוקד משיכה.
מומלץ לעיין גם בסקירה החדשה של מקומות לתצפית על המראות ונחיתות.
כמו הרבה דברים בארץ, ככל שהעניינים משתכללים כך הם מתקלקלים. שהשדה היה קטן ועלוב והתבסס על טרמינל 1, היתה מרפסת ספוטינג. איך אני יודע? הייתי שם ועשיתי ספוטינג. מישהו ברשות שדות התעופה חשב אז שיש מקום גם לקצת שאר רוח. היום השדה משוכלל ומבריק וכולו ביזנס. מה יצא להם ממרפסת ספוטינג? לא עדיף יותר עסקים פושטי-עור באיזור הדיוטי-פרי, עסקים המפרישים אתנני ענק להנהלה ולועד העובדים?
חשבתי לקחת את נכדי (שטסו לא פעם לחו"ל) בחול המועד סוכות לראות המראות ונחיתות מבחוץ—לא רק לחוש את החרדה והמתח מבטן המטוס. רציתי שיראו את צורת המטוס בו הם רגילים לטוס, את היופי שלו ואת תנועתו המדהימה בהמראה ובנחיתה—לא רק איך נראית דלת הכניסה, עם הדיילת המהנהנת, ושורות המושבים הצפופים והמשמימים. רציתי להדביק אותם בהתלהבות שחוויתי-אני לפני שנים במרפסת הספוטינג בטרמינל 1. אך לא—לרשות שדות התעופה אין שום רווח כספי מזה, והדבר לא מקדם בכלל את תיפעול השדה. אז יאללה, לא!
תודה, דב, על התגובה העניינית.
אכן מרפסת ספוטינג היא שום דבר לעומת חנות הזויה בצד שאף אחד לא רואה ליד בדיקות השיקוף. בשיחות המתקיימות במספר קהילות ספוטינג, עלו רעיונות של מרפסת ספוטינג בתשלום, או במה מוגבהת באיזור התמך וכיוצא בזה. ככל הידוע לנו יש אמירה על הקמת מרפסת תצפית כחלק מהמלון שיוקם בשדה. מקווה שנזכה לראות את המרפסת הזו בשלב שעוד יש כוח להרים מצלמה ביד.
חג שמח!
האם יש מקום שבו ניתן לצלם מטוסי קרב של חיל האוויר? מבחינת ריגוש אני רואה בזה משהו הרבה יותר עוצמתי מהמראה של מטוס נוסעים..
שלום מאיר,
ישנם מקומות רבים שבהם אפשר לצלם מטוסי קרב, בדגש על אפשר ולא על מותר. למיטב ידיעתי – צילום פעילות צבאית, ובכלל זה גם אימונים, היא פעולה אסורה. יש קהילות שעוסקות בזה, אני מעדיף להשאר בצד שלא מספק מידע מיותר לאויב.
המקום היחיד שבו צילום מטוסים צבאיים היה לכאורה לגיטימי הוא שדה דב, אבל לא מדובר במטוסי קרב, ועכשיו גם הוא לא קיים.